תהליך הגירושין יש חשיבות עליונה לתפקיד המגשר, בהיותו גורם ניטרלי המקובל על שני הצדדים, העשוי להוביל אותם לסיום מכובד של פרק בחייהם.
בניגוד להליך משפטי,שבו כל צד מנסה למקסם רווחים ורואה את טובתו שלו בלבד, הגישור כשמו כן הוא – גשר שנועד להוביל את שני הצדדים להבנות המוסכמות עליהם, ולא כאלה שצד שלישי,קרי שופט, מצא לנכון לקבוע שהן הנכונות עבורם ועבור ילדיהם.
זאת בין השאר משום שכאשר אתם מסכימים ביניכם על דברים מסוימים בתהליך גישור, אין ספק שיהיה קל הרבה יותר לממש אותם ולגרום להם להתקיים במציאות החדשה של חייכם. לעומת זאת, כאשר מדובר בדברים שנכפו עליכם בהליך המשפטי ושלא הייתם שותפים ליצירתם – יקשה עליכם הרבה יותר לקבל אותם וליישם אותם בחייכם.
יתרונות נוספים של הליכי הגישור הם עלותם הנמוכה באופן משמעותי מניהול תיק בערכאות השיפוטיות והיותם קצרים יותר ומתישים פחות. ובעיקר – הם חוסכים משני הצדדים את ההליך המשפטי בבתי המשפט, אשר ממש כמו בעת תהליך של בניית בית, אתם יודעים מתי ואיך אתם ניכנסים אליו, אבל לא יודעים מתי ואיך תצאו ממנו ומה יעבור עליכם במהלכו.
יש לציין שלא מומלץ לקיים הליך משפטי והליך גישור במקביל, שכן במקרה כזה הסיכויים להצלחת הגישור נמוכים יותר. זאת משום שבעצם קיומם של דיונים משפטיים יש כדי ללבות מתחים ושנאה ולהוציא מהבקבוק שדים של נקמנות ולוחמנות, והדבר עלול לפגוע בהליך הגישור.
אם כן, מה נכון לעשות תחילה??
האם לפתוח בגישור או בהליכים משפטיים? כל מקרה לגופו! ככלל,לא כל מקרה של גירושין מתאים לגישור. אם שני הצדדים מסורים לחלוטין לגישור ומוכנים לעשות את הדרוש עד שיצא עשן לבן ויושג הסכם, ודאי שהגישור הוא הפיתרון האולטימטיבי עבורם. הליך גישור מצריך בגרות מסוימת משני הצדדים, ושניהם צריכים להאמין מאוד בדרך הגישור ולהיות מסורים לדרך זו מתוך הבנה שהליכי הגישור מועילים ונכונים לסיום החיים המשותפים שעלו על שרטון.
אלא שבמציאות מתגרשים רבים אינם בשלים מספיק לגישור, ואינם מסורים באופן מוחלט להליך גישור, בעיקר כאשר המחיר הוא יצירת תקשורת פתוחה עם הצד השני. יתרה מזאת, איש אינו מבטיח שהגישור יצליח. ישנם מקרים שבהם עדיף להישאר בערכאות השיפוטיות, כאשר קיימת עוינות בין הצדדים, וברור שפניהם אינם לשלום.
פניה לגישור היא סוג של הצהרה בדבר רצונכם לסיים את הסכסוך בדרכי שלום- אם כדי להחזיר עטרה ליושנה ולחדש את החיים המשותפים במסגרת שלום בית אמיתי,ואם כדי לפרק את התא המשפחתי מתוך הבנה הדדית, בדרכי שלום, ללא התלהמות או נקמנות וללא הליכים משפטיים.